מקררים כללי, תרבות היין ומקררי יינות

אחסון יין לאחר הפתיחה

בקבוקי יין עשויים זכוכית, הם המצאה חדשה מאוד, יחסית למשך הזמן שהיין מעלה חיוך על שפתי המין האנושי. אמנם בקבוקי הזכוכית הראשונים ששימשו עבור אחסון יין באו לעולם כבר במאה השבע עשרה, אך עד לתחילת המאה העשרים, עת אחסון יין בבקבוקי זכוכית ייעודיים הפך לנפוץ יותר ויותר, היין אוחסן בעיקר במכלי מתכת, חביות עץ או כלי חרס, שהיוו את צורת האחסון האולטימטיבית במשך אלפי שנים.

750 מיליליטר הוא הנפח של בקבוק היין הסטנדרטי. כמות זו יכולה למלא לא מעט כוסות, בתלות בכמות הנמזגת לכל כוס, אבל בדרך כלל שני אנשים ממוצעים לא יצרכו את כל הכמות במהלך ארוחה אחת. אם אי פעם קרה לכם שנתקלתם בדילמה הנצחית – "לשמור או לזרוק"? אנחנו שמחים לבשר לכם שהגעתם למקום הנכון.

המניעה היא הטיפול הטוב ביותר
אחת האקסיומות המפורסמות ביותר ברפואה היא שהמניעה תמיד עדיפה על הטיפול והדבר נכון גם בכל הקשור לסוגיה של אחסון יין לאחר הפתיחה. על מנת להקדים תרופה למכה, מומלץ מאוד להימנע מרכישה של בקבוקים בנפח גבוה מכפי יכולתכם ללגום במהלך הארוחה. רבים לא יודעים זאת, אבל בעוד שהבקבוק הסטנדרטי מכיל 750 מ"ל יין, הרי שישנם גם בקבוקים קטנים יותר, בנפח של 375 מ"ל.

אי לכך, אם אתם יודעים מראש שאתם לא עתידים לסיים את הבקבוק הסטנדרטי, עשו בחכמה והימנעו מרכישה של בקבוק בנפח גדול יתר על המידה. כמו כן ישנם לא מעט אנשים המעוניינים להרשים את אורחיהם בעזרת בקבוקי יין בעלי נפח גדול במיוחד. הכוונה היא למשל לבקבוקים כמו לדוגמה מגנום כפול (שלושה ליטר), מתושלח (שישה ליטר) או נבוכדנצר (15 ליטר). עם כל הכבוד לרושם שבקבוקים אלו מסוגלים לייצר, עדיין מומלץ להימנע משימוש בהם, כל עוד לא ברור ללא כל צל של ספק, שבתום הארוחה, יישארו ריקים לחלוטין.

אחסון יין לאחר הפתיחה באמצעות ציוד ייעודי
כל עוד הבקבוק עדיין לא נפתח, הכל טוב ויפה. עם זאת, לאחר הפתיחה מתרחשים מספר תהליכים מהירים שגורמים בסופו של דבר ליין להחמיץ. על מנת להאט ככל האפשר את תהליכי החמצון, יש להפחית כמה שניתן את המגע בין החמצן לבין היין. ניתן לעשות זאת באמצעות ציוד בסיסי יחסית, הכולל משאבת אוויר ייעודית ופקק ואקום לאטימה הרמטית של הבקבוק. את המשאבה ואת הפקקים המיוחדים ניתן לרכוש היום פחות או יותר בכל חנות יינות המכבדת את עצמה.

לאחר השאיבה של האוויר ואטימת הבקבוק, ניתן לשמור את היין בין שבוע לעשרה ימים בקירור. שימו לב – בכל מקרה חשוב מאוד להריח את היין ולטעום ממנו בפעם הבאה שמעוניינים ליהנות ממנו כיוון שלא באמת ניתן לדעת מראש עד כמה חמור הנזק שנגרם ליין. לסיום ברצוננו לציין כי אם היין כבר אינו ראוי לשתייה, הרי שמומלץ גם לא לעשות בו שימוש לצורכי בישול ועל כך כל המומחים בתחום תמימי דעים.

מעוניינים לאחסן את היין שלכם בצורה הכי טובה שאפשר? צפו במבחר מקררי היין שלנו!